בדיקה רשלנית של רופא קופת החולים דחתה את גילוי המום ברגלה של סוזן והגבירה את הסיכוי שתצטרך לעבור ניתוח נוסף
הגברת סוזן נולדה כבר בשבוע ה-34 להיריון, ומכיוון שהוגדרה כפגה, אושפזה בפגיה למשך מספר ימים. בחלוף 18 חודשים אובחן כי יש לסוזן פגם מולד באגן הירכיים, בדמות העדר חיבור מספיק בין פרקי הירך בשני הצדדים. היא נאלצה לעבור שני ניתוחים, אך גם לאחריהם היא נותרה עם קושי בהליכה ונכות.
סוזן טוענת כי ניתן וצריך היה לגלות את המום כבר בחודשים הראשונים לחייה, ומוסיפה כי גילוי בשלב מוקדם יותר היה מאפשר טיפול המביא להחלמה מלאה, או לכל הפחות לתוצאות טובות יותר ממצבה בהווה. לאור זאת, הגישה סוזן תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית הן כנגד קופת החולים והן כנגד משרד הבריאות האחראי על טיפת חלב ובית החולים. בין סוזן למשרד הבריאות הושגה פשרה, אך בינה לבין קופת החולים הדבר הגיע לכדי דיון בבית המשפט.
על מנת להכריע במחלוקת, בית המשפט בחן כיצד ניתן היה לאתר את המום שהתגלה אצל סוזן. נכון לשנת 1983, היא השנה בה נולדה סוזן, ניתן היה לנסות ולאתר את המום על ידי בדיקת פישוק או על ידי בדיקות ידניות הנקראות ברלו ואורטולני. הבדיקות צריכות להתבצע כבר בשבועות הראשונים לחיי התינוק, אך ניתן לבצען גם בשלב מאוחר יותר.
במצב בו הפריקה היא בצד אחד בלבד, קיימים סימנים חיצוניים היכולים להקל על איתור המום אף בשלב מוקדם, אך כאשר מדובר בפריקה של שני הצדדים, כפי שקיים אצל סוזן, קשה יותר לאתר את המום. בחלוף הזמן, כשהילד מתחיל ללכת ויש סימנים לצליעה או לחוסר יציבות, הדבר יכול להדליק נורת אזהרה שמא קיים המום, אך קודם לכן, בשלבי הישיבה והזחילה, אין אפשרות לראות את המום על ידי התבוננות ויזואלית במוטוריקה של הילד.
בית המשפט סבר כי קיים סיכוי גבוהה שתביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים או כנגד טיפת חלב הייתה מתקבלת, אך כאמור, הצדדים הגיעו לפשרה, והדיון עסק בשאלת התנהלות הצוות הרפואי של קופת החולים. בחינת הממצאים העלתה, כי עד גיל שנה וחצי, נבדקה סוזן מספר פעמים בקופת החולים עקב התפתחות מוטורית לא תקינה, אך לאחר כל הבדיקות נכתב כי הממצאים היו תקינים. ורק בגיל שנה וחצי נבדקה סוזן בבית החולים שם הועלה לראשונה החשש לקיומה של הבעיה.
בית המשפט קבע שלא הוכחה רשלנות מצד רופאי קופת החולים, מכיוון שהרופאים בקופת חולים לא מבצעים ולא צריכים לבצע בדיקות גופניות מקיפות בכל מצב בו מגיע תינוק למעקב, אלא האחריות לכך היא על טיפת חלב.
בין הצדדים נתגלע מחלוקת עובדתית, ובעוד הוריה של סוזן טענו כי כבר בגיל 9 חודשים הם התלוננו שסוזן צולעת, טענו רופאי קופת החולים כי היה זה רק כשהייתה בת שנה וארבעה חודשים. גם כאן בית המשפט קיבל את עמדת קופת החולים, מכיוון שטענתה של סוזן לא הוכחה במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי (למעלה מ50%).
בית המשפט כן קיבל את טענת התביעה לגבי בדיקת האגן שנערכה לסוזן בקופת החולים כשהייתה בת שנה ושלושה חודשים. תיעוד הבדיקה לוקה בחסר, ועל אף שהיא יצאה תקינה, לא ניתן לדעת אילו בדיקות בוצעו עקב תיעוד לקוי מצד הרופא, ולסוזן אין יכולת להוכיח את תביעתה. מצב זה שבו גורם הנתבע לנזק ראייתי שלא מאפשר לתובע להוכיח את תביעתו מעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבע.
בית המשפט פסק כי קופת החולים לא עמדה בנטל. לאור זאת הוחלט כי נתקיימה רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה, מה שדחה את מועד גילוי המום והגביר את הסיכוי לכך שסוזן נאלצה לעבור ניתוח שני. לאור זאת פסק בית המשפט כי על קופת החולים לפצות את סוזן.
תא (חי') 6329-08-08
האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לעיון בפסק הדין.
Elawyers.co.il - רשלנות רפואית עורכי דין
